#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מערבין עירובי חצרות ביו&quot;ט?	"יש בזה מח&#x27; בין רבי ורבנן בביצה (ט&quot;ז ע&quot;ב) וקיי&quot;ל כרבנן דאסור דנראה כמתקן לצורך מחר (רש&quot;י שם, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) א&quot;נ משום הכנה מיו&quot;ט לשבת (תוס&#x27; עירובין ל&quot;ח ע&quot;א, ערוה&quot;ש סע&#x27; א&#x27;), ואסור אפי&#x27; אם הניח עירוב תבשילין (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;) [דהעירוב תבשילין לא מהני אלא לצרכי אכילה, דלא כהגהות אשר&quot;י (מ&quot;ב סי&#x27; תקכ&quot;ח ס&quot;ק ג&#x27;, וע&quot;ע בשעה&quot;צ סי&#x27; תרס&quot;ז ס&quot;ק ו&#x27;)]"	סימן שצג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם עירב בערב יו&quot;ט?	"הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;) מסתפק אם מהני בדיעבד (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן שצג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם יש עצה במי ששכח לערב מערב יו&quot;ט אם יו&quot;ט חל ביום ה&#x27; ויום ו&#x27;?"	"הרמב&quot;ם ס&quot;ל דאין עצה דהשתא דאנן בקיאים בקביעי דירחא עבדינן תרי יומי משום מנהג (שע&quot;ת ס&quot;ק א.), אבל הראב&quot;ד ושאר הראשונים חולקים עליו [דאפי&#x27; בזמן הגמ&#x27; היו בקיאים בקביעי דירחא ואפ&quot;ה אמרו לערב בתנאי (ערוה&quot;ש סע&#x27; ג&#x27;)] וס&quot;ל דאפי&#x27; בזה&quot;ז יש עצה לעשות ביום ה&#x27; וביום ו&#x27; [בלא ברכה (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) דלא מצינו ברכה &quot;אשר קדשנו במ&quot;ו לערב על תנאי (ערוה&quot;ש סע&#x27; ב&#x27;)] על תנאי דהוא עושה העירוב רק אם היום חול [אבל אינו יכול לעשותו בר&quot;ה דהוא קדושה אחת], וצריך לומר &quot;בהדין עירובא&quot; בשני ימים (ערוה&quot;ש סע&#x27; ב&#x27;), והפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;) מצדד דה&quot;ה דמותר לטלטל ביו&quot;ט שני ממ&quot;נ (שעה&quot;צ ס&quot;ק ג&#x27;) {ומשמע מדבריו דמהני רק אם הוא ג&quot;כ מערב לצורך שבת, וצ&quot;ב}, אבל בספק אחד [כגון אם רק מערב ביום ו&#x27; כגון ששכח לערב יום ה&#x27; או אם חל יו&quot;ט ביום ו&#x27; וז&#x27;] אינו יכול לערב ואינו דומה לבין השמשות דמותר לערב (שעה&quot;צ ס&quot;ק ב&#x27;) {וביאר ר&quot;י באק דאינו יכול לחשב יו&quot;ט כספיקא דיומא אלא באופן ממ&quot;נ ולא בפנ&quot;ע} "	סימן שצג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כשמערב ביום ה&#x27; וביום ו&#x27;, האם צריך לערב באותו פת ממש?"	"הטור כתב שיערב באותו פת, וכתב הב&quot;י דהוא לאו דוקא, אמנם ביאר המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) דנקט אותו פת כדי שלא יצטרך לשמור שתי חלות עד שבת (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;) [והט&quot;ז (ס&quot;ק ג&#x27;) ביאר הטור משום הואיל ועביד ביה כבר מצוה ליעבד ביה מצוה אחריתא, והקשה התוספת שבת הרי אינו עושה מצוה אלא באחד מהם, ותי&#x27; דמ&quot;מ הוא מכוין לעשות מצוה באותו פת, וכעין זה בכה&quot;ח (ס&quot;ק ו&#x27;)]"	סימן שצג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לערב לאחר שקיבל עליו תוספת שבת?	"המרדכי הביא מרבינו שמריה ורבינו יונה שהקילו אפי&#x27; לאחר קבלה בציבור אבל אח&quot;כ הביא שיש מחמירים [אפי&#x27; קודם בין השמשות (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א)], והשו&quot;ע סותם להקל ואח&quot;כ הביא דיש אוסרים, ומשמע דהוא מצדד להקל, אכן הגר&quot;א משמע דמצדד להחמיר (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב) [והא דסתם המחבר לעיל (סי&#x27; רס&quot;א סע&#x27; ד&#x27;) להחמיר היינו בקבלה בציבור ולא בקבלת יחיד (ביה&quot;ל שם ד&quot;ה אין), וצ&quot;ל דאע&quot;פ שרבינו שמריה ורבינו יואל הקילו אפי&#x27; בקבלה בציבור מ&quot;מ המחבר לא רצה לסמוך עלייהו אלא בקבלת יחיד, ואח&quot;כ הביה&quot;ל הביא שהט&quot;ז ודה&quot;ח הקילו אפי&#x27; בקבלת ציבור אבל אינו רוצה לסמוך עלייהו אלא בעוד צירוף כגון שקבלו קודם פלג המנחה, וע&quot;ע בדגול מרבבה דחילק בין תוספת שבת לחוד לקבלת שבת ממש {וגם חילוק זה דחוק דרבינו שמריה ורבינו יונה מיירי בקבלת שבת ממש, ומבואר דהביה&quot;ל לא ניחא ליה בחילוק זה}, וכדאי להדגיש דכל זה אינו אלא ליישב סתירה בהמחבר אבל להלכה המ&quot;ב משמע דמחמיר אפי&#x27; בקבלת יחיד דכתב כאן דהגר&quot;א משמע דס&quot;ל כדעה שניה]"	סימן שצג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפי המחמירים, האם אחרים יכולים לערב בשבילו?	"כתב הערוה&quot;ש (סע&#x27; ד&#x27;) דאחרים אינם יכולים לערב בשבילו {ולכאורה לפי&quot;ז כולם אסורים וכמ&quot;ש השעה&quot;צ לעיל (סי&#x27; ש&quot;פ ס&quot;ק ה&#x27;) דעירוב שמו, אלא צריך לעשות ביטול}, ומשמע דס&quot;ל דחלות העירוב הוא בשעת תוספת שבת, אבל א&quot;א לומר הכי דכתב הערוה&quot;ש לקמן (סי&#x27; שצ&quot;ד סע&#x27; ד&#x27;) דאינו יכול לאכול העירוב ליל שבת אם אוכל מבעוד יום אע&quot;פ שכבר קיבל שבת [ומקורו מספר המנהגים, גר&quot;א סי&#x27; שצ&quot;ד ס&quot;ק ד&#x27;, ומובא במ&quot;ב (שם ס&quot;ק ד&#x27;)], וכ&quot;כ הבית מאיר דקניית העירוב אינו תלוי אלא בעיקר שבת ולא בתוספת, וצ&quot;ל ע&quot;פ המ&quot;ב עו&quot;ה (סי&#x27; שצ&quot;ד הע&#x27; ו&#x27;) דהעיקר חלות העירוב הוא בין השמשות ואז חל לכל השבת ומ&quot;מ אפי&#x27; בזמן תוספת שבת מהני עירובו להתיר לו לטלטל באותה זמן (ועי&#x27; במנח&quot;ש ח&quot;ב סי&#x27; ל&quot;א אות ב&#x27;), וחידש הערוה&quot;ש דלאחר שקיבל שבת תו לא מצי לערב אפי&#x27; לעצמו, אמנם מצאתי בתשובות והנהגות (ח&quot;ה או&quot;ח סי&#x27; ק&#x27;) דהביא מהרב מראדין הג&quot;ר מרדכי סנדר קופשטיין זצ&quot;ל שהעיר זה להח&quot;ח והשיב לו שהוא הערה חזקה וצריך לעשות את העירוב בזמן שאף אחד עדיין לא קיבל שבת, ואח&quot;כ הגר&quot;מ שטרנבאך שליט&quot;א רצה להקל שאחרים יכולים לערב בשבילו והמקיל יש לו על מה לסמוך ובפרט דיש בזה ב&#x27; דעות בהמחבר, וכן מצדד שו&quot;ת הר צבי (ח&quot;ב סי&#x27; ט&quot;ו) ללמד זכות על אלו שאין נזהרין בזה."	סימן שצג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מערבין בין השמשות?	"אם קיבל שבת בפירוש תלוי במח&#x27; הנ&quot;ל וכבר כתבנו דהגר&quot;א מצדד להחמיר (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב), אבל אם לא קיבל שבת בפירוש מבואר בגמ&#x27; דמותר לערב עירובי חצרות בין השמשות, ועל כרחך היינו כשלא קיבל בפירוש [לפי המחמירים דס&quot;ל דאסור לערב לאחר שקיבל] (גר&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א) {ומכאן מבואר דא&quot;צ לקבל שבת בפירוש}, וכתב המ&quot;ב לעיל (סי&#x27; רס&quot;א ס&quot;ק י&quot;א) דגם יכול לברך בין השמשות [והכה&quot;ח (ס&quot;ק י&quot;א) הביא חולק] אבל לכתחילה יש לערב קודם בין השמשות, וכ&quot;כ הביה&quot;ל (סי&#x27; שצ&quot;ד ד&quot;ה ויוכל)"	סימן שצג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך שייך דתוספת שבת דהוא עשה בעלמא חמיר טפי מבין השמשות דהוי ספק איסור סקילה?	"כן הקשה שו&quot;ת חכם צבי (סי&#x27; י&quot;א, מובא בשע&quot;ת סי&#x27; רס&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;), והבית מאיר מצדד לתרץ דזה ודאי וזה ספק אבל הקשה על עצמו דתוספת שבת הוא ג&quot;כ דאורייתא לקבל רגע קודם בין השמשות, ותי&#x27; הגר&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) דכיון שבא ממילא קל הוא מקבלה בפירוש (וכ&quot;כ מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א)"	סימן שצג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מסתפק אם כבר עבר בין השמשות?	"כתב הביה&quot;ל לעיל (סי&#x27; רס&quot;א ד&quot;ה עירובי) בודאי אין לברך, ומצדד דאינו יכול לערב כלל"	סימן שצג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לא נתקיים עירובו לכל בין השמשות?	"אם היה שם לתחילת בין השמשות או סוף בין השמשות מהני [ואפי&#x27; ע&quot;י שליח אחד אזלינן לקולא דעירובי חצרות דרבנן (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו)], ומבואר בביה&quot;ל (ד&quot;ה אבל) דאפי&#x27; אם הוא רק לתנא אחד [או ר&#x27; יהודה או ר&#x27; יוסי] {ונמצאת דאפשר להכשיר שלשה עירובין, א&#x27; שהיה בתחילת בין השמשות דר&#x27; יהודה, ב&#x27; שהיה בסוף בין השמשות דר&#x27; יהודה והוא תחילת בין השמשות דר&#x27; יוסי, ג&#x27; שהיה בסוף בין השמשות דר&#x27; יוסי, אמנם בביה&quot;ל לקמן (סי&#x27; תט&quot;ו סע&#x27; ג&#x27; ד&quot;ה נאכל) מסתפק אם סגי בתחילת בין השמשות דר&#x27; יהודה דבעיקר קיי&quot;ל כר&#x27; יוסי}, אבל אם הניחו באמצע בין השמשות ונאבדה ג&quot;כ באמצע בין השמשות אינו מועיל דכולי האי לא מקילינן (רא&quot;ש, שו&quot;ע, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז)"	סימן שצג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שניהם עירבו עירובי תחומין לצד אחד [בציור הנ&quot;ל]?	כתב רע&quot;א דאינו יכול ליקח כלים של השני עמו דא&quot;א להשני העירובים להיות כשרים ביחד	סימן שצג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אחד מהם היתה עירובי תחומין והשני היתה עירובי חצרות?	כתב הכה&quot;ח (ס&quot;ק י&quot;ח) דכיון דהוי תרתי דסתרי א&quot;א לומר על שניהם ספק דרבנן לקולא אלא אמרינן דשניהם אינם חלים	סימן שצג סעיף ג		
